רבים סבורים כי מדרסים נועדו רק לסובלים מבעיות אורטופדיות, אולם לא כך הדבר.
כיום השימוש במדרסים הפך פופולארי בקרב כל שכבות הגיל והאוכלוסייה.
להלן חמש עובדות שחשוב לדעת לגבי מדרסים:
1. המדרס משמש כמתאם בין הנעל למבנה הייחודי של כף הרגל ועל ידי כך מייצב את הרגל במנח הנכון. כמו שלא קיימים שני אנשים עם טביעת אצבע זהה, לא קיימים שני אנשים עם כף רגל זהה. על כן חשוב מאוד שההתאמה בין הרגל ובין הנעל תהיה מלאה. מכיוון שהנעליים הנרכשות בחנויות אינן נמכרות לפי הזמנה אישית, חשוב ומומלץ כמעט לכל אחד להתאים לעצמו את המדרס המתאים לו, ובכך לשפר את חוויית הנוחות בנעליים. לא מומלץ לרכוש מדרס שלא הוכן בהתאמה אישית. מדרס שאיננו מותאם לרגל יכול לעשות את הפעולה ההפוכה ולא לסייע להפחתה בכאבים וליציבה נכונה.
2. תפקיד חשוב נוסף של המדרס הוא לפזר את הלחצים בכפות הרגליים בצורה תקינה, וכך להפחית את הלחצים בכפות הרגליים בזמן הליכה או בכל פעילות אחרת.
3. ניתן להשיג מדרסים במידות עובי ורכות שונות ומחומרים שונים, המותאמים למטרות ולשימושים השונים:
מדרסים לסובלים מאלרגיות לחומרים סינטטיים, מדרסים דקים (0.1 מ”מ) לשימוש בנעלי עקב (עד גובה עקב של 10 ס”מ) ומדרסים עבים יותר (2.3 מ”מ) לשימוש מאסיבי יומיומי. ניתן להתאים מדרסים כמעט לכל נעל ולכל פעילות ספורטיבית: ריקוד, ריצה, רכיבת אופניים, כדורגל ואפילו לנעלי סקי.
4. כאשר המדרסים מיועדים לחולי סוכרת, המועדים יותר מכל קבוצה אחרת לכיבים בכפות הרגליים, יש להעדיף ציפוי מחומר רך ונעים למגע. אנו, באבידור, משתמשים בציפוי למדרסים לסוכרתיים בשם פלסטיזוט – חומר דיאגנוסטי שפועל עם כוחות הגזירה (shearing forces). מדובר בחומר היחיד שקיבל את אישור ה-FDA לכף רגל סוכרתית מכיוון שאינו גורם לפגיעה בנימים הפריפריים.
5. ליקויים תפקודיים בכף הרגל לא מתבטאים אך ורק בכף הרגל. הכוחות והלחצים המופעלים על כף הרגל משפיעים על הברך, הירך, האגן, וכן עלולים לפגוע בעמוד השדרה. במובן מסוים דומה גוף האדם לבניין: כאשר העמודים התומכים אינם יציבים, כל הבניין נמצא בסכנת קריסה. לכן כל מי שחווה פציעה באחד מהאזורים שצוינו לעיל, או מי שהבחין בשחיקת יתר לא סימטרית בנעליים, זקוק כנראה להתאמת מדרסים אורטופדיים
